ערים אחרות חיות בהווה ובעתיד. לעומת זאת קראקוב חיה בעבר בלבד,
בכוחות שנמשכים ממנה, בחיים הנגנבים ממנה, שעדיין בוערים בסתר מתחת
לאפר האפור. הכול ישן בה: אפילו הנעורים פורחים באופן רציני יותר ולכאורה
נמשכים זמן קצר יותר ומתמזגים במהרה עם הנימה ההרמונית של השלם. כל
בנייה חדשה, כל שכבה טרייה פוגעת בקראקוב הישנה, שעל פניה הקמטים
הם כמו צלקות שנלקחו משדה הקרב ההיסטורי של הדורות.
יוזף איגנצי קרשבסקי
